הלכות סוכה
הלכות סוכה
תמצית הלכות סוכה ובנייתה:
א. מצוה על כל אדם לבנות סוכה כשרה מיד לאחר יום כיפור כנאמר “ילכו מחיל אל חיל” ומצוה הבאה לידך אל תחמיצנה וכבודו של אדם שיעסוק בעצמו בבניית הסוכה.
ב. יש לדור בסוכה 7 ימים שנא’ “בסוכות תשבו שבעת ימים” צא מדירת קבע ושב בדירת עראי ויש לאכול ולישון בסוכה.
ג. הטעם לחג הסוכות , זכר לסוכות שעשו אבותינו וזכר לענני הכבוד שסיככו והגנו על אבותינו ביציאתם ממצרים.
דיני הדפנות:
ד. הסוכה הכשרה צריכה להיבנות משלוש דפנות וסכך. הדפנות צריכות לעמוד בפני רוח מצויה שלא ינודו שלשה
טפחים מחמת הרוח , וקשורות חזק לקורות שוודאי לא ינתקו.
ה. כותל או מעקה נחשב לדופן .עמודים סמוכים זה לזה והמרחק ביניהם פחות מ 24ס”מ נחשב לדופן וזה נקרא לבוד(מחובר)
ו. כל הדברים כשרים לדפנות ואפילו חמתה מרובה מצילתה , מחמת הדפנות כשירה.
ז. סדינים דקים וכדומה הפסולים לדפנות מחמת שאינם עומדים ברוח מצויה ואפילו בחצר סגורה שלא נדים כלל פסולים לדפנות וצריך לעשות מעקה או דופן בתחתיתם או למתוח לרוחב הדפנות רצועות או חוטים ברווחים של עד 24ס”מ בין חוט לחוט עד לגובה 80ס”מ ב 3 דפנות.
ח. הדפנות צריך להיות לא פחות מגובה של עשרה טפחים שזה שמונים ס”מ.פחות משיעור זה לא נחשב לדופן.
ט. שיעור הסוכה המינימלי הוא שבעה טפחים ( כ 56 ס”מ ) על שבעה טפחים שיעור ראשו ורוב גופו.
י. סוכה שגגה גבוה למעלה מעשרים אמה(כ 10 מטר) מהרצפה פסולה משום שהעין כבר לא שולטת בגובה כזה.
יא. סוכה פטורה ממזוזה משום שהיא דירת עראי אך סוכה בנויה שבשימוש כל השנה חייבת במזוזה.
יב. סוכה ישנה שעשאה יותר מ 30 יום קודם החג פסולה , ויש להרים הסכך ולהניחו שוב וכשירה.
יג. הלכה למשה מסיני שבפחות מ 4 אמות (כ 2 מ’) אומרים דופן עקומה לכן אם יש סכך פסול או קיר תקרה סמוך לדופן ברוחב פחות מ 4 אמות רואים כאילו הדופן נתעקם והסכך הפסול יחשב מגוף הדופן רק שאין יושבים תחתיו אך אם יש בסכך הפסול יותר מ 4 אמות הדופן פסולה.
דיני הסכך:
יד. הסכך צריך להיות מדבר הצומח מן הארץ ותלוש מן הקרקע קודם פרישתו בסוכה.
טו. אסור להניח את הסכך לפני הדפנות שזה גג ולא אוהל וכששם את הדפנות נמצא שהסכך כעשוי מאליו ופסול משום שיש מצוה “תעשה” ולא מן העשוי כבר,ואם עשה כן ינענע הסכך ויגביה כל ענף לשם סוכה וכשירה.
טז. סכך של נסרים מעץ הקבוע כל השנה , צריך לפרקו ולחברו לאחר העמדת הדפנות.
יז. מחצלת של קש שבדרך כלל עשויה לשכיבה נחשבת לכלי וכלי ראוי לקבל טומאה ופסולה לסכך,אבל מחצלת של קנים עשויה למחיצה וכשרה לסכך.
יח. צריך לשים סכך שלא תהא חמתה מרובה מצילתה ויראו הכוכבים הגדולים מתוכה ואפילו אם נצנוצי השמש אינם נראים כשירה.
יט. אין להניח הסכך על דבר שאין גידולו מן הקרקע כגון ברזל , לכן יניח קורות עץ על הברזל ואז יניח הסכך על העץ. כן ראוי להחמיר אך מעיקר הדין מותר להניח על ברזל שמקבל טומאה וכל שכן על מעמיד דמעמיד.
כ. מותר לסכך גם באילנות פרי ולכתחילה עדיף באילנות סרק.מותר לסכך על ידי קטן פחות מגיל בר מצוה וכן על ידי גוי. כא. מותר לפרוס ניילון בשבת ויום טוב צמוד לסכך כשיורד גשם ואם הכסוי גבוה מהסכך טפח (8 ס”מ) אסור משום אוהל אלא אם כן הוא נמצא פתוח על הסכך בשיעור טפח קודם השבת אז מותר להמשיך לפורסו בשבת.
דינים כלליים: כב. כשנכנס לסוכה לסעודת פת לפני שישב יברך בא”ה אמ”ה אקב”ו לישב בסוכה ולמנהג ק”ק בני תימן (בלאדי ) מברך בכל עת שנכנס לישב בסוכה אפילו כשלא אוכל מאומה.
כג. אישה פטורה בכל מצוות עשה שהזמן גרמא (שהזמן גורם להם לבוא) כמו סוכה כמו סוכה אך תקבל שכר ואינה מברכת.
כד. סוכה העשויה על בעל חיים , ספינה, מכונית, אם נעשתה כדין כשירה ואפילו בנסיעתה.
כה. מצות עשה מן התורה לאכול פת בשיעור כזית כ -30 גרם בלילה הראשון של חג הסוכות ובשאר ימי החג יכול לאכול פירות ומיני מזונות ולא חייב לאכול בסוכה כל שלא אכל פת או קבע סעודה.
כו. מצטער פטור מלישן בסוכה וכן אם ירדו גשמים יכול להיכנס לביתו ונמשל כעבד שמגיש מים לאדונו ושפך אדונו המים על פניו.
כז. מי שלא הספיק לעשות סוכה יכול לבנותה בחול המועד אפילו מעשה אומן.
כח. סוכה היא המצווה היחידה שכל גופו נכנס לתוכה. ואסור לעשות בה כל תשמיש בזוי.
כט. הולכי דרכים היוצאים לסחורה (לא לטיול)רשאים לאכול סעודת קבע מחוץ לסוכה.
ל. סוכה גזולה לא יוצאים בה ידי חובת סוכה אך סוכה שאולה מותרת.
לא. עצי הסוכה בין מהדפנות בין מהסכך אסורים בהנאה עד לאחר שמחת תורה כיון שהוקצו למצווה.
הפורס סוכת שלום הוא יפרוס עלינו סוכת רחמים ושלום . אמן. חג שמח!
יש לכם מה לשאול להוסיף או להאיר כתבו לנו
*לוקט מספר ילקוט יוסף לראל”צ הרה”ג יצחק יוסף שליט”א בכל שאלה יש לעיין במקור או לשאול רב.
